מספיק לספור קליקים יא מטומטם

אתם מוסיפים איזה פיצ'ר למערכת שאתם עובדים עליה. אתם חושבים כמה הדבר הזה קריטי למשתמשים, ומה רמת החשיפה שהדבר הזה אמור לקבל. אתם מחליטים לשים את זה מאחורי תפריט overflow או משהו דומה, כי זה לא הדבר העיקרי שמשתמשים אמורים לעשות פה, אלא סתם עוד משהו שמשתמשים אולי ביקשו וצריך להיות שם. ואז בא מישהו, בדרך כלל מנהל מוצר או מישהו שמגיע מרקע של מרקטינג, ואומר "אה, לוקח יותר מ-3 קליקים להגיע לזה! ראיתי פוסט באינסטגרם שהמשתמשים לא מוצאים דברים שלוקח שלושה קליקים להגיע אליהם. אני לומד קצת UX בעצמי, למען האמת".

הסיבה שמודדים מספר קליקים מX לY זה כי זה פשוט מספר. זה משהו מדיד. אנשים אוהבים לזכור את החוקים האלה כי הם נשמעים כמו משהו שאפשר לרפרר אליהם ולהישמע כאילו אנחנו יודעים משהו. אבל בפועל אין באמת משמעות למספר הקליקים שאנחנו עושים כדי להגיע לפעולות. כאילו, יש איזו אמת מאוד חלשה בתוך ה"חוק" הזה, אבל למה מנהל מוצר מתחיל לספור לי קליקים?

אתם יודעים למה.

ברור לכולם שהפתרון שהוא רוצה זה פשוט להוסיף עוד כפתור גדול שכתוב עליו "הפיצ'ר החדש שלי". ושיהיה primary button בבקשה, יש לך את זה בדזיין סיסטם. ואם אפשר להוסיף מסביב איזה צל מהבהב סגול זה יהיה נהדר, ואולי גם שהכפתור ירקוד מצד לצד אם אנשים לא מקליקים עליו ב10 שניות הראשונות שלהם בדף. פשוט אני מפחד שלא יראו את זה - ולא ילחצו על זה מספיק.

נשבע לכם שזה באמת קרה.

הליבה של הדבר הזה היא מאוד פשוטה - משתמשים רוצים לעשות כמה שפחות "עבודה" כדי להגיע לאן שהם צריכים. אבל לא כל הקליקים דורשים אותה כמות "עבודה". אם כל אחת מהפעולות ברורה ואינטואיטיבית, אין משמעות למספר הקליקים - אלא כמה מאמץ מנטלי לוקח למשתמש להגיע מהרגע שבו התקבלה ההחלטה מה אני רוצה לעשות ועד שאני מצליח לעשות את זה באמצעות הממשק.

הכלל שמאחורי ההנפצה הזאת של השלוש קליקים הוא בגדול "אל תיקח פעולה שמשתמש אולי צריך לעשות מדי פעם ותחביא אותה בתוך הממשק, בצורה שהמשתמש לא ידע איפה היא", ובגלל שבשנות התשעים, כשהכלל הזה התקבע, לא באמת היה מחקר אמיתי לגבי חווית משתמש, הניחוש הטוב ביותר היה 3 קליקים כדי להגיע לאן שצריך. וכמובן שבגלל שמדובר בשנות התשעים זה היה חוק שרלוונטי לאתרי תוכן ולא לממשקים מורכבים בWEB.

אם הפעולה נמצאת במקום מאוד "ברור" עבור המשתמש (לאו דווקא ברור ויזואלית, אלא משהו שמתחבר למודל המנטלי של איפה הוא מצפה שהפעולה תהיה) אין באמת חשיבות לכמות הקליקים שהם עושים בדרך. רק אם הם מצפים שזה יהיה שם. תחשבו על זה כמו חדרים בבית. אם אני רוצה להכין טוסט אני יודע שהטוסטר נמצא במטבח, והלחם במקפיא - אני לא צריך לאפטם את כל הבית שלי להכנת טוסטים. אני יודע איפה כל דבר נמצא ואני לא "כועס" שיש לי המון צעדים לפעולה, אפילו שאני עושה אותה כל יום.

אם אתם צריכים לנפנף במקור סמכות מול המנהלים שלכם, הנה מאמר של נורמן נילסן על הנושא: https://www.nngroup.com/articles/3-click-rule/

בהצלחה עם זה
ת